חיפוש

7 כלים מעולם הגישור ותקשורת מקרבת שאתם יכולים לתרגל בעצמכם


אנחנו מתנהלים באין ספור מערכות יחסים לאורך החיים שלנו, בין אם זה בעבודה, במשפחה או בחיי היום יום שלנו.

בכל מערכות היחסים שלנו, באופן טבעי, קיימים לא מעט קונפליקטים.

המשפט הנפוץ בדרך כלל אומר ש"עדיף לנהל את הקונפליקטים שלנו מאשר שאלו ינהלו אותנו". אני רוצה להציע ניסוח מחדש של המשפט הזה ולהגיד ש"עדיף להנהיג את הקונפליקטים שלנו מאשר שאלו ינהלו אותנו".

אנחנו לא מנהלים את עצמנו ואני גם מאמין שאנחנו לא מנהלים אחרים.



גלעד ברגשטיין, מגשר עסקי ומשפחתי, עו"ד, מרצה ומנטור.



מה כן? אנחנו מנהיגים את עצמנו, את הילדים שלנו, את הסביבה שלנו ורצוי שננהיג גם את הקונפליקטים שלנו.

על מנת להנהיג את הקונפליקטים שלנו בהצלחה ומבלי שאלו ינהלו אותנו, אנחנו זקוקים למגוון כלים ויכולות.


במאמר הקצר הזה אני מבקש להציע תהליך שכולל 6 שאלות + שאלת בונוס, ויכול לעזור לכל אחד בהנהגת הסכסוכים שלו לפתרון ויצירת דיאלוג חיובי ושיתופי פעולה.

חשוב לדעת: זה דורש תרגול, ניסוי וטעיה. (זה יכול להיות משהו גדול כמו תהליך גירושין או משהו "קטן" יותר כמו עבודות בית או חלקות זמן עם הילדים)?


שאלה ראשונה: מה אני מרגיש?

תרשמו מה אתם מרגישים ביחס לסכסוך.

תנסו לא להסתפק בכועס ועצוב. יש עשרות ומאות רגשות, לדוגמא: מתוסכל, בודד, מאוכזב, מדוכא, חסר אונים, חרד, חושד, תשוש, חסר אמון ועוד ועוד.


שאלה שניה: אלו צרכים שלי לא מתמלאים?

תרשמו לעצמכם מה הצרכים שלכם שלא מתמלאים ביחס לסכסוך.

גם כאן, תנסו לא להסתפק בצרכים הראשונים שעולים לכם לראש ותבדקו יותר עמוק פנימה. יש עשרות ומאות צרכים אנושיים, לדוגמא: ביטחון, חיבור, אינטימיות, הערכה, אמפתיה, עצמאות, בהירות, ביטוי עצמי, הקשבה ועוד ועוד.


* הערת ביניים קצרה:

חשוב להתמקד ולרשום רק רגשות וצרכים, בלי תיאור עובדתי, בלי הנחת הנחות ובלי שיפוטיות כלפי עצמכם וכלפי הצד השני. לרשום רק את מה אתם מרגישים פנימה (רגשות) ומהם הצרכים שעולים לכם בקשר עם הרגשות האלו והקונפליקט עצמו.


שאלה שלישית: מה אני יכול לעשות?

תרשמו שלוש פעולות פרקטיות שאתם יכולים לעשות שיביאו למילוי הרגשות והצרכים שרשמתם.


שאלה רביעית: מה המטרות שלי?

תרשמו מה המטרות שלכם לסיום הסכסוך.


הינה כמה דברים שיכולים לעזור לכם לרשום מטרות:

  • תרשמו מה הייתם רוצים שיהיה בעוד שנה, שלוש שנים וחמש שנים בהנחה ומדובר בעולם בלי מגבלות (אין מגבלה של כסף, זמן או כל דבר אחר).

  • מטרות צריכות לעמוד במודל SMART שכולל חמישה פרמטרים חשובים: מפורט, ניתן למדידה, ניתן להשגה, ניתן לביצוע ותחום בזמן.

  • תרשמו מה יחשב עבורכם להצלחה ומה ייחשב לכישלון בסיום הסכסוך.

אחרי שיש לכם 5 – 3 מטרות, תרשמו מה 3 הפעולות הפרקטיות שאתם יכולים לעשות כדי להשיג את המטרות שרשמתם.


שאלה חמישית: יכול להיות שאני טועה (אפילו בקצת)?

תפתחו את הראש לאפשרות שאתם טועים, אפילו ב – 10%. זה עוזר לצמצם את המחלוקות ביניכם ומפנה מקום לעבוד על פתרון של מה שבאמת נמצא במחלוקת ומציאת המכנה המשותף ביניכם.


כמה נקודות למחשבה שיכולות לעזור בזה:

  • להימנע מהתנשאות על הצד השני.

  • להיכנס לכל שיחה בהנחה שיש מה ללמוד, כל אחד מומחה במשהו.

  • כשאתם לא יודעים, אתם לא יודעים! הכי פשוט זה פשוט להגיד את זה.

  • אל תשוו חוויה של הצד השני לחוויה שלכם. כל החוויות שונות.

שאלה שישית: האם בקשתי בקשות ברורות?

כשאנחנו מניחים שהצד השני יודע מה אנחנו מרגישים וצריכים על פי שפת הגוף שלו, נוצרות אי הבנות. בקשת בקשות ברורות, גם כשהן בקשות שמרגיש לנו שלא נוח לנו לבקש אותן, מונעות אי הבנות.

הסוד הגדול בלבקש בקשות ברורות זה גם להיות מוכן לקבל "לא".

כשאנחנו שומעים "לא", אנחנו שומעים דחיה ומחשבות קשות.


"לא" זו מילה קטנה וקצרה ביותר, אבל זו מילה שמובילה אנשים למקומות הכי פגיעים וקשים שלהם. אחת הסיבות לזה, היא ש-"לא" זו מילה שמתארת את מה שחסר ולא את מה שנמצא – לאנשים קשה לשמוע את זה.


לכן לצד בקשה ברורה, חשוב לכבד את הצד השני ולאפשר לו להגיד לדוגמא: שהוא לא מעוניין לצאת היום למסעדה או שהוא לא יכול לחזור היום מוקדם מהעבודה הביתה.

כשהצד השני מרגיש שהייתם פתוחים לקבל "לא", זה כשלעצמו מייצר חיבור, קרבה ופתיחות.


שאלה שביעית: שאלת בונוס מאתגרת – מה לגבי הצד השני?

תעשו את אותו תהליך שעשיתם לגבי עצמכם, רק כאילו הייתם הצד השני.


חושבים ששאלת הבונוס מיותרת? תמשיכו לקרוא עוד קצת.

הרבה אנשים טועים לחשוב שתקשורת בין אנשים היא העברת מידע, כשלמעשה תקשורת זו יצירת הבנה משותפת.

הבעיה הכי גדולה בתקשורת זה כאשר אנשים חושבים שהיא התקיימה, כלומר שהתקיימה הבנה, כאשר בפועל אין להם מושג שהיה כשל בתקשורת.


כשאנחנו מקשיבים לצד השני ורואים אותו, את הרגשות והצרכים שלו, הוא מרגיש חיבור והערכה גדולים יותר. קשה להיכנס לנעלי הצד השני ולחשוב עליו בצורה נקיה, אבל זה יכול לייצר אמון, פתיחות ושותפות על פני עוינות ויריבות באופן שרותם גם את הצד השני לרגשות, הצרכים והאינטרסים שלכם.


למה מומלץ לרשום?

רישום של דברים עושה סדר, מאלץ אותנו לחשוב על הדברים לעומק ומייצר מחויבות לעשות את הדברים.

בהצלחה!



להורדת האפליקציה באפל לחץ כאן

להורדת האפליקציה באנדרואיד לחץ כאן



גלעד ברגשטיין, מגשר עסקי ומשפחתי, עו"ד, מרצה ומנטור.

נייד: 052-5013913.

מייל: Giladadr@gmail.com

20 צפיות0 תגובות