חיפוש
  • מערכת פמיליסט

מעברים בין בתים

עודכן ב: ינו 1

יפעת ונדב, גרושים טריים, הורים לשני ילדים בני 10 ו – 14. יפעת נשארה להתגורר בבית המשפחה, ונדב עבר לגור בבית (אותו ראו ואישרו הילדים) במרחק של כמה מטרים ספורים, כך שיוכלו הילדים ללכת ברגל מבית לבית בקלות. יפעת ונדב עשו הכל כדי שהילדים נשארים באותה השכונה, באותו בית הספר, ליד החברים האהובים, החוגים, תנועת הנוער וכל מה שהם מכירים.

עד כה, אידיאל הגירושין.


דאני ששון, מאמנת ומגשרת.


אבל לא בכל הבתים פירוק התא המשפחתי נעשה כך, ובהרבה מקרים המציאות הפוכה לגמרי – ההורים גרים בשתי ערים נפרדות והמעברים בין הבתים מסורבלים ומעיקים.

איך בכל זאת תוכלו לייצר מעברים חלקים בין הבתים?



שני בתים מגזירות קרטון ושתי דמויות אנושיות מגזירות קרטון אוחזות ידיים


1. תקשורת תקשורת תקשורת – הילדים נעים בין שני בתים זה דורש מכם להיות בתקשורת מלאה ולהיות מתואמים על כל הצרכים והתוכניות של הילדים, עד לפרטים הקטנים – ליידע על מבחן שיש ללמוד אליו, לתת תרופה, להזכיר על פעילות צופים, יום הולדת, ציוד בית ספר וכו'. כדי להשיג תחושת ביטחון, הילדים אמורים לדעת (בהתאם לגילם) מי אוסף אותם ומתי, איפה הם ישנים בכל יום, מה צפוי להם בלו"ז, ולכן עליכם להיות מתואמים קודם כל ביניכם.

הגיעו להסכמה בינכם שאתם עושים הכול על מנת להמשיך ולייצר את שגרת חייהם של הילדים, כאילו היו בבית אחד.

2. להרגיש בבית – האחריות שהילדים ירגישו בבית בשני הבתים היא של כל אחד מכם בנפרד וגם ביחד! הילדים צריכים להרגיש שייכות כשהם מגיעים לכל אחד מהבתים, שבכל אחד מהבתים יהיו המאכלים האהובים על הילדים והציוד היום – יומי (בגדים, מחשב, צעצועים, ספרים, ציוד בית ספר...). ושבכל אחד מהבתים הילדים יידעו איפה נמצאת חולצת בית הספר שלהם, מברשת השניים, מגירת הממתקים, כוס השתייה האהובה עליהם ומגבת רחצה נקייה.

והכי חשוב – תעשו כל מה שאתם יכולים על מנת לעלות את תחושת הביטחון ביחס לבית של ההורה השני. תפרגנו ותפגינו רגשות חיוביים שהילדים מספרים לכם איך היה בבית השני. תהיו נדיבים, ואם הדבר אפשרי, תסייעו למלא חוסרים (ציוד, ריהוט, ביגוד וכו') בבית השני, למען הילדים.

3. "אבל אצל אבא מותר!" – זה שהחלטתם על דרכים נפרדות כבני זוג, לא אומר שדרכיכם כהורים נפרדות גם. במטרה למזער את השינויים בחינוך בינכם, תערכו רשימה של הסכמות, של מותר ואסור, כדי שלילדים תהיה מציאות כמה שיותר דומה בשני הבתים. לדוגמא: קבעו כמה זמן מותר לילדים לבלות מול המחשב והטלוויזיה, מתי עושים שיעורי בית, מתי הולכים לישון, מתי פוגשים חברים ועוד. הילדים יודעים "לנצל" את השונות בין ההורים בכלל ועוד בשני הבתים בפרט.

קבעו חוקים וגבולות משותפים לשני הבתים (שתפו בתהליך גם את הילדים בגילאים המתאימים). ערכו רשימת ערכים שחשובים לכם כהורים, בדקו זה עם זו האם הם מקובלים גם על ההורה השני, ונסו שלא לבלבל את הילדים בערכים סותרים.

הורים שמבינים כמה מורכבים החיים בשני בתים והמעברים ביניהם, יעשו הכול במטרה להקטין את תחושת הקושי אצל ילדיהם ולשמור על המשך חיים נורמטיביים ובריאים עבורם.


להורדת האפליקציה באפל לחץ כאן

להורדת האפליקציה באנדרואיד לחץ כאן


דאני ששון, מאמנת ומגשרת

https://sarabzion.wixsite.com/dennysason :אתר

dennysason@walla.co.il :מייל

טלפון: 0544604970


137 צפיות0 תגובות