חיפוש
  • מערכת פמיליסט

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014 ואיך הוא משפיע עליכם?


גלעד ברגשטיין, מגשר עסקי ומשפחתי, עו"ד, מרצה ומנטור.


רקע, נתונים ולמה זה טוב

ביולי 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014.

החוק פעל בתחילת דרכו במשך 3 שנים כהוראת שעה ואושר לאחרונה כחוק.


מטרתו של החוק היא "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".


בבסיס החוק עומדים מחקרים שמלמדים שצמצום משך הקונפליקט ועוצמתו , כמו גם שיתוף פעולה טוב בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים, מובילים להסתגלות טובה יותר של הילדים לגירושין ולחיים בשני בתים. על פי המחקרים, לאופן ההסתגלות של הילדים יש השפעה רבה על בריאותם הנפשית של הילדים גם שנים רבות לאחר הגירושין.







במהלך תקופת הוראת השעה, נאספו נתונים לגבי יישומו ונמצא שמטרות החוק מומשו:

· 58% מהמשפחות סיימו את הסכסוך המשפטי תוך שלושה חודשים לרוב בהסכמה.

· 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה לערכאה משפטית.

· 40% דיווחו על הפחתת עוצמת העימות במשפחה.

· דווחה ירידה של כ – 50% בהיקף התובענות בענייני משפחה שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים.


בסיכומה של תקופת הוראת השעה מספר התביעות שהוגשו לבתי המשפט ולבתי הדין פחת משמעותית, וסכסוכים משפחתיים רבים נפתרו מחוץ לכותלי בית המשפט בדרכים חלופיות.

כל אלו מלמדים על כך שלאורך שנים פחות ילדים יחוו בעיות הסתגלות לפרידת ההורים דבר שישפיע לטובה על מרכיבים נוספים בחוסן הנפשי של הילדים שגדלים במדינת ישראל.


מה קובע החוק?

בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה.

לפני שתוגש על ידי אחד מבני הזוג תובענה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי בעניין של סכסוך משפחתי (כולל בעניין מזונות זמניים), יש להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" ולא כתב תביעה מפורט.

להבדיל מכתב תביעה, אין לכלול ב"בקשה ליישוב סכסוך" טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט, זאת במטרה למנוע את הקצנת הסכסוך.


זימון הצדדים להליך מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום)

לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך, יוזמנו בני הזוג להליך מהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, הליך המהו"ת כולל 4 פגישות (יחידת הסיוע רשאית לקיים פחות מ – 4 פגישות בהתאם לשיקול דעתה המקצועי). חשוב לדעת: דינה של הזמנה ליחידת הסיוע, כדין כהזמנה לדיון בבית המשפט ועל הצדדים חלה חובה להתייצב להליך המהו"ת.


מה זה הליך מהו"ת?

הליך המהו"ת מנוהל על ידי איש מקצוע שהוכשר לצורך כך (עובד סוציאלי, עורך, מגשר). במהלך הליך המהו"ת מקבלים הצדדים מידע לגבי ההליך המשפטי שקשור לסכסוך ולתוצאותיו.


מידע זה כולל, בין היתר, מידע על ההשלכות המשפטיות, הרגשיות, החברתיות והכלכליות של הגירושין - עליהם ועל ילדיהם, וכן מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה (ביחידת הסיוע, בלשכות הרווחה בקהילה ובגופים במגזר הפרטי, באמצעות גישור, ייעוץ, טיפול משפחתי או זוגי או כל דרך אחרת). בנוסף יפעל איש המקצוע, במידת הצורך להביא את הצדדים להסדר בנוגע למזונות, משמורת והסדרי הראיה.


כמה זמן נמשך הליך המהו"ת?

על יחידת הסיוע לקיים את 4 פגישות המהו"ת בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אולם היא מוסמכת להאריך תקופה זו ב – 15 ימים נוספים.

במידה ובסיום פגישת המהו"ת האחרונה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות סופיות, יחידת הסיוע תמליץ על התאמה / אי התאמה של הסכסוך להליך גישור שמתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט. על הצדדים להודיע בתוך 10 מיום סיום פגישת המהו"ת האחרונה, אם הם מסכימים להמשיך בהליך גישור או הליך חלופי ליישוב המחלוקות ביניהם או שהם מעוניינים להמשיך להליך משפטי.


מה זה עיכוב הליכים במהלך ניהול הליך המהו"ת?

במהלך ניהול הליך המהו"ת חל עיכוב הליכים. משמעותו של עיכוב ההליכים הוא שלא ניתן להגיש תביעות בכל נושא הקשור לסכסוך הנדון לבתי המשפט או לבתי הדין. החוק קובע שבמידת הצורך ניתן להגיש גם בתקופת עיכוב ההליכים, בקשה לסעד זמני, בין היתר, לעיכוב יציאה מהארץ, הקפאת נכסים או הקפאת מצב הכספים בבנקים במטרה למנוע הברחת נכסים.


במידה ובסיום הליך המהו"ת, הצדדים מחליטים שאינם מעוניינים לפתור את הסכסוך בהידברות, הם רשאים להגיש תובענות, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק. אולם ניתנת זכות קדימה במשך 15 ימים לצד שהגיש מלכתחילה את הבקשה ליישוב סכסוך. במידה וצד זה לא הגיש כל תובענה לאחר תום 15 ימים מסיום הליך המהו"ת, הצד השני רשאי להגיש כל תובענה בהתאם להוראות הדין.


ביקורת על החוק וסיכום

ישנה ביקורת רבה על החוק ועל אופן יישומו בעיקר בכל הקשור לכך שהחוק החדש לא שם סוף למירוץ הסמכויות המתקיים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים. ישנה טענה לכך שבחלק מהמקרים מוגשת בקשה ליישוב סכסוך משיקולים טקטיים של אופן ניהול ההליך ולא מתוך רצון כנה ואמיתי לנסות וליישב את הסכסוך בהידברות.


לדעתי, יש ממש מאחורי חלק מדברי הביקורת, אך יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהנתונים הסטטיסטיים שהוצגו במהלך תקופת הוראת השעה ומכך שלאורך זמן, החוק החדש יאפשר בנייה של חוסן נפשי טוב יותר לילדים שחוו תהליך גירושין של הוריהם.



להורדת האפליקציה באפל לחץ כאן

להורדת האפליקציה באנדרואיד לחץ כאן



גלעד ברגשטיין, מגשר עסקי ומשפחתי, עו"ד, מרצה ומנטור.

נייד: 052-5013913.

מייל: Giladadr@gmail.com



16 צפיות0 תגובות