חיפוש
  • מערכת פמיליסט

אתם חייבים להכיר את "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו"


סיפור הילדים המופלא שכתב אפרים סידון, "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", מלמד אותנו בעיקר על המחירים שאנחנו משלמים כאשר אנחנו נותנים לסכסוך לנהל אותנו. הילדים בסיפור רואים את הדברים בצורה פשוטה ומלמדים אותנו על הדרכים הפשוטות לאתר את אזורי התועלת המשותפים בחיינו האישיים והעסקיים.


גלעד ברגשטיין, מגשר עסקי ומשפחתי, עו"ד, מרצה ומנטור.




סכסוכים הם חלק מהחיים, הם חלק מניהול מערכות יחסים. החיים שלנו מורכבים מלא מעט סכסוכים קטנים וגדולים: בעבודה, בחיי היום יום ובמשפחה.

רגע של סכסוך עם אדם אחר יכול להיות "קו פרשת מים" במערכת היחסים. חוסר הסכמה, כעס, תסכול, פגיעות ורגשות ותחושות נוספות הם חלק בלתי נפרד ממערכות היחסים שלנו, וחלק בלתי נפרד מחיים עם ולצד אנשים אחרים. ההחלטה היא שלנו האם מחלוקת תהפוך לסכסוך של ממש או שהיא תהפוך להזדמנות של ממש.


הבעיה מתחילה כאשר חוסר הסכמה הופך למחלוקת שהופכת לסכסוך קשה, רק משום שהסיטואציה ניהלה את חיינו, לעיתים אפילו מבלי שאנו שמים לזה לב. הרבה פעמים זה קורה כי אנחנו נוטים להתאהב ברעיונות של עצמנו, עד כדי כך שאנחנו מדחיקים לחלוטין את האפשרות "המופרכת" שאנחנו טועים ונמנעים מקיום דיון פורה וענייני משום שזה עשוי להביא אותנו "בטעות" להכרה שטעינו.


רגע לפני שאתם ממשיכים בחייכם כי אולי אתם מרגישים שסיפור ילדים לא באמת יכול ללמד אתכם דברים אמתיים על החיים, תשאלו את עצמכם מה המחירים שאתם משלמים על תקשורת לא טובה במערכות היחסים החשובות לכם ביותר?


הסיפור על "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו"


סיפור הילדים המופלא שכתב אפרים סידון: "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", יצא לאור בשנת 1987. אפרים סידון היטיב לתאר עבור ילדים, ואולי בעצם עבורנו המבוגרים, בשפתו הסיפורית המדהימה את התורה של איתור אזורי התועלת המשותפים ואת המחירים שאנשים משלמים הרבה פעמים כשאינם פועלים מתוך תפיסת "שפע" בוגרת ואחראית של Win-Win, אלא מתוך תפיסת חסר שמובילה במרבית המקרים בסופו של דבר ל – [1]Lose!


בסיפור מסופר על שני אחים, הבכור שמו אוזו והאח הצעיר שמו מוזו שגרו בבית לבן בכפר קאקארוזו, שנמצא ליד הנהר בין עצים ופרחים. בין האחים הייתה קרבה ואהבה גדולה במיוחד, הם מעולם לא רבו. הקרבה ביניהם הייתה כאילו היו איש אחד, עד שפרץ ביניהם ויכוח סוער וקשה.

הם התווכחו על הדרך הרצויה לשלב רגליים - איזו רגל צריכה להיות מתחת ואיזו מעל. כל אחד מהאחים התאהב בעמדתו וסירב לשמוע את עמדתו של הצד השני, עד כדי כך שהוויכוח התדרדר לקללות, צעקות, השמצות הדדיות ובסופו של דבר לאלימות. בעקבות כך התפתח ביניהם ברוגז לעולמים והם בנו חומה גבוהה שהפרידה בין שניהם.


הריב החזיק מעמד שנים רבות, גם לאחר מות האחים, והוא המשיך גם בין ילדיהם ונכדיהם מבלי שכל צד יודע ממה נוצר הריב. כל צד שמע סיפורים איומים שעברו מדור לדור על מי שגר בצד השני של החומה, בטוח שבצד השני של החומה גר שד איום ונורא.


רק לאחר שנים רבות, צאצאים משני הצדדים מתאהבים, מגלים שאין שד מעבר לחומה, מגשרים על האיבה ושוברים את החומה. לפעמים הם מתייסרים על כך שהניחו הנחות וקיבלו את סיפורי האגדות מבלי לחקור ולבדוק את העובדות.


כל פעם שאני מקריא את הסיפור הזה לילדים שלי, אני חושב על המסר החשוב של הסיפור. לסיפור יש מסר חברתי חשוב מאוד, במיוחד בתקופה זו של משבר עולמי גדול מאוד, בכל הקשור לאופן שבו אנחנו בוחרים לנהל את הסכסוכים שלנו. האם אנו בוחרים להנהיג אותם או שאנחנו בוחרים לאפשר להם לנהל אותנו?

אוזו ומוזו אפשרו לסכסוך לנהל אותם. מצד שני, צאצאיהם, שלא הכירו את המקור לסכסוך, בחרו להנהיג את הסכסוך וליצור שלום בתוך המשפחה.


ברוב המקרים, הגורמים לכך שהסכסוכים מנהלים אותנו הם אגו, חוסר הקשבה והיעדר פתיחות למי שחושב אחרת מאיתנו. זה מה שגורם לאנשים להגיע למסקנות, לעיתים קרובות שגויות, שגורמות לפירוד ולנתק - כמו בסיפור על אוזו ומוזו (מסר דומה ניתן למצוא גם בספרו של דוקטור סוס: "המלחמה האיומה על החמאה").


מה הסיכוי שנצליח להאמין שקיימת אפשרות מופרכת שאנחנו טועים?

הילדים בסיפור הצליחו לשבור את שרשרת האירועים בראש ובראשונה משום שהטילו ספק במציאות שתוארה להם. ג'וליה דר, שהיא מרצה וחוקרת מתחום הכלכלה ההתנהגותית, מכנה את זה "הצניעות של הספק"[2]. בהרצאת מלאת ההשראה טוענת ג'וליה דר, כי הדרך להגיע לאנשים היא על ידי מציאת המכנה המשותף. תחילת הדרך למציאת המכנה המשותף היא בפתיחות אמיתית לאפשרות "המופרכת" שאנחנו טועים ויש מישהו אחר שיכול לשכנע אותנו בכך.


השינוי התודעתי עליו מדברת ג'וליה דר הוא שיוביל צדדים בסכסוך, במיוחד בני זוג בהליכי גירושין, לשנות את האופן בו הם מדברים האחד לשני. ג'וליה דר מציעה להפסיק לדבר ולהתחיל להקשיב - להפסיק לבטל את הזולת ולהתחיל לשכנע - להפסיק להינעל בדעתנו ולהתחיל ל"פתוח את הראש" לאפשרות ה"מופרכת" שאנחנו טועים.


אני מאמין שכאשר נבחר לנטוש את תפיסת החסר ולפעול יותר ויותר בתפיסה של שפע, נמצא את עצמנו מנהלים שיח של הקשבה. זה מה שיאפשר לנו להנהיג את הסכסוכים שלנו ולאתר פתרונות שלא עמדו בפנינו לפני כן.


סיכום

אז מי אתם בוחרים להיות בסכסוך הבא שלכם, אוזו? מוזו? או צאצאיהם? האם אתם בוחרים להנהיג את הסכסוך שלכם מתוך תפיסה בוגרת ואחראית של מה מקדם אותי ואת הצד השני או מתוך תפיסה של איך אני מרוויח יותר מהצד השני גם אם זה גורם לי להרוויח פחות? ("רווח" זה לא בהכרח בכסף, זה יכול להיות גם אושר בחיים, בריאות, שקט או כל דבר אחר שחשוב לכם).


נסו לחשוב מדוע פרץ הסכסוך או העימות האחרון שלכם? האם באמת יש צד אחד צודק? האם הייתה דרך לפתור אותו (או דרך טובה יותר במידה ופתרתם אותו)? האם ניתן לפתור את הסכסוך בדרך פשוטה שבה אתם פשוט לא מסכימים ומתקדמים בתוך אזורי התועלת המשותפים? צאצאיהם של אוזו ומוזו כתבו סוף טוב לסיפור, האם תוכלו אתם לכתוב סוף טוב לסכסוך שלכם?


[1]Win-Lose (WL) בה צד אחד מבקש להרוויח על חשבון הצד השני; Lose-Win(LW) שהיא תפיסה של ותרנות ומפסידנות; Lose-Lose (LL) שהיא תפיסה של בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים"; Win (W) כלומר תפיסה של "לא אכפת לי מהאחר העיקר שאני ארוויח". [2]Julia Dhar, Partner at Boston Consulting Group (BCG) | Leader of Behavioral Economics & Behavioral Insights Initiatives. Ted Talk: “How to disagree productively and find common

ground": https://www.bcg.com/about/people/experts/julia-dhar.aspx.


להורדת האפליקציה באפל לחץ כאן

להורדת האפליקציה באנדרואיד לחץ כאן



גלעד ברגשטיין, מגשר עסקי ומשפחתי, עו"ד, מרצה ומנטור.

נייד: 052-5013913.

מייל: Giladadr@gmail.com

120 צפיות0 תגובות
Familist פמיליסט אפליקציה להורים גרושים בהורות משותשפת והסדרי ראיה

נכון, לפרק את החבילה זה לא פשוט, אבל להשאיר כאן הודעה זה הרבה יותר קל :)

  • LinkedIn
  • פמיליסט פייסבוק

אבן גבירול 88 תל אביב-יפו

© 2019 by Familist

טלי אפרים - עיצוב אתר | הדר שרת - כתיבת תוכן ומיקרו-קופי